דקורית אביזרי וילונות ודקורציה בע"מ נ' סטניסלב

החלטה

הצדדים חלוקים בשאלת הסמכות המקומית.

לטענת המבקש, מאחר ומענו אשדוד, החנות אליה סופקו המוצרים שנרכשו בשיקים נשוא ההתנגדות נמצאת באשדוד, השיקים ניתנו ע"י אשתו של המבקש באשדוד, מוקנית הסמכות המקומית לדון בהתנגדות לבית משפט השלום באשדוד, בהעדר חלופה אחרת היוצרת סמכות מקומית לבית משפט השלום בעכו.

לטענת המשיבה, הואיל וכתובתה של המשיבה במפרץ חיפה, המקום המיועד לקיום ההתחייבות כלפיה הוא במענה, ומכאן הסמכות המקומית של בית משפט זה. המשיבה מבססת טענתה על סעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, יחד עם סעיף 61(ב) לחוק זה. על פי סעיף 44 הנ"ל, חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה.

אינני מקבלת את טענות המשיבה.

מדובר בתביעה שטרית, על פי שיקים. כאשר מדובר בשיק, המקום המיועד לביצועו הוא מקום עסקו של הבנק הנמשך. ראה לעניין זה בר"ע (י-ם) 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו).

סעיף 44(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי החל ביחס לחיובים בדרך כלל, ואילו התביעה השטרית הינה מקרה מיוחד ולו דין מיוחד, בכל הנוגע למקום המיועד לביצוע ההתחייבות. ניתן אף לומר, כי כאשר מדובר בשיק, אין מדובר ב"חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו", אלא בחיוב שמקום קיומו רשום על פני השיק, והוא – סניף הבנק הנמשך. ברירת המחדל הקבוע בסעיף 44(א) הנ"ל אינה חלה, איפוא, ביחס לתביעה שעילתה שיק.

החלופה היחידה עליה מבססת המשיבה טענתה בעניין הסמכות המקומית היא מקום קיום ההתחייבות על פי תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. היא אינה חולקת על כך, שכל יתר החלופות מפנות לעיר אשדוד.

על כן, משדחיתי טענות המשיבה לעניין זה, אני מורה להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום באשדוד.

ניתנה היום, כ"ה אדר א תשע"א, 01 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: